מאמרים לקריאה

חוט חיי

חוט מונח על שולחן העץ שלפניי. כבר השחלתי עליו כמה חרוזים עגולים וצבעוניים. אלה חרוזי חיי –  חרוזי המאורעות והמשמעויות הממלאים אותי. חרוז המשפחה, חרוז האמנות, חרוז הקשר עם חברותיי… לאחרונה מתוך לימוד הקבלה התעשרה המחרוזת שלי בעוד כמה חרוזים יפים. חרוז המשפחה המורחבת, למשל, שעד לאחרונה קצת התנכרתי אליה ועכשיו אני לומדת להביט בה בעין טובה, להכיל אותה ולסלוח; וחרוז הטבע הכולל את תופעות החיים כולם: צמחייה ירוקה, רוח, מים, ובעלי חיים במגוון צורותיהם המפליאות – עינה הבוחנת של תרנגולת לבנה רכת-נוצות; תנועות גופו הגולמיות של גדי קטן שאותו אני רואה במכלאה במושב. רואה ושואלת באי-נוחות: האם זה מקומו הטבעי? הרי לקחו אותו מאמו, והוא מאחורי סורגים … הוא חייב לזרום כמו המים, להלך בצמחיה, להתחבר לטבע הפשוט. עכשיו בכל החיבורים המבורכים שנפתחים בי מתוך לימוד הקבלה מבקשת תודעתי לפתוח מיד גם את סורגי הכלא של התרנגולת, הגדי ושאר בעלי חיים נושמים ומרגישים שמהם אנו גוזלים את החופש ללא סיבה, מלבד תירוץ התאווה ללעוס את גופם. ומה עם זעקת נפשם?  בשבילי הזכות לעלות בסולם וההידמות לעליון עוברת דרך שחרור כל יצור שנברא מהסבל והכאב של שתלטנות האדם. מאז שהבנתי זאת, שפע רוחני שליו יורד עלי בהרפיה שלי מאכילת בעלי חיים ומה שנלקח מהם שלא כדין – ביצים, חלב… ובריאות גופנית פורחת בי מתוך האנרגיה הענווה של הצומח, מאכילה שלמה של שלום.