מאמרים לקריאה

הרמב"ם: הנשר הגדול

הרמב"ם (רבי משה בן מימון) מדען ענק, איש אשכולות ורופא מפורסם שעבד מסביב לשעון בטיפול בחולים רבים ומונה כרופא אישי של בן המלך בחצר המלוכה בקהיר. עד היום נלמדים כתביו הרפואיים ומיושמים במקומות שונים, גישתו ההוליסטית המדברת על רפואה מונעת, תזונה נכונה, ראיית הגוף והנפש כמכלול שיש לאזנו, התעמלות על בסיס קבוע ועוד במטרה לשמור על בריאות הגוף ולהימנע מתרופות, משמשת רבים עד היום.

אך העובדה החשובה והמרתקת ביותר, שרבים אינם מודעים לה, היא שהרמב"ם היה לפני הכול מקובל ענק. אדם שגילה בפועל את הכוח העליון שמנהל את העולם, והתקדם במדרגות העולם הרוחני. כמו כל מקובלים, גילה הרמב"ם את הכוח העליון מתוך עבודה עצמית להשתוות עמו, כלומר לאהבה ונתינה לזולת.

הרמב"ם כתב בספריו על הבורא, שהוא כוח אהבה ואחדות הכול. ועל כך שבשיא ההתפתחות הפנימית האדם מיועד להכיר, לדעת ולגלות בפועל באופן אישי את הכוח הזה: "והנכבד שבמושכלות, לצייר לנפשו אחדות הקב"ה וכל הנלווה לעניין ההוא מהא-לוהים. ששאר החכמות אינם אלא להרגיל בהם, עד שיגיע לדעת הא-לוהי". (הרמב"ם, פירוש המשניות – הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות.)

מפני שהרמב"ם חי בשיא ימי הגלות (1204-1138) בימים בהם מרבית עם ישראל היה שקוע בדת, ללא שום קשר לפנימיות התורה שהיא חכמת הקבלה המכוונת לגילוי האלוהות לאדם, דבריו אלו לא התקבלו על לב ההמון. המוני העם שעדיין לא היו בשלים להכיר את האלוהות באופן הכרתי, ועדיין נדרשו להם עוד שנים רבות של התפתחות, הבינו את דבריו רק במישור הגשמי, הרגיל והפשוט של העולם הזה.

הרבנים החרדים, מצדם, שמאז ומעולם גילו התנגדות עזה ללימוד חכמת הקבלה והתנכלו לכל מי שעסק בה, ציוו לשרוף את ספריו. רק ממרחק שנים רבות, נחשב הרמב"ם היום לקונצנזוס. אך כמו מקובלים גדולים רבים לאורך הדורות, גם הרמב"ם ספג מההנהגה החרדית התנגדות קשה. חרם הוטל על ספריו והמתנגדים אפילו פנו לאינקוויזיציה הספרדית בבקשה לשרוף את ספריו.

שיטתו של המקובל היא שיטה של אהבה, המכוונת להביא את כל בני האדם לגילוי הבורא, תכונת האהבה, בפועל. על הדרך ללמד גישה זו של אהבה ללא תנאי, שנמצאת הרבה מעבר לגישה הדתית הרגילה אדם מקיים מצוות כדי לזכות לשכר בעולם הזה ובעולם הבא, כתב הרמב"ם: "אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר, עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתרה, מגלים להם רז זה מעט מעט, ומרגילין אותן לעניין זה בנחת עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה". (הרמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק י.)